להתאהב מחדש

ראשית פותחת התורה בקביעת עובדה: ” לא טוב היות האדם לבדו” (בראשית ב, יח) והפתרון לבעיה הזו הוא הביטוי הידוע: “אעשה לו עזר כנגדו”.

זהו הביטוי הראשון בתורה שמתאר חיי זוגיות.

פרשנים רבים ניסו להסביר את הביטוי התמוה- ״עזר כנגדו״

האם האישה היא עזר? או כנגדו?

ישנם פירושים שונים שמסבירים את המחלוקת בכך שניגודים למעשה משלימים זה את זה ונותנים נקודת מבט חדשה שיוצרת משהו שלם.

בדיוק כמו שני חלקים של פאזל, שמנוגדים זה לזה (לאחד יש בליטה ולשני יש שקע), אבל רק הניגודיות הזו, היא זו שמאפשרת להם להתחבר וליצור משהו חדש.

ומה זה עזר? במקום לחשוב שאישה היא נחותה שנבראה על מנת להגיש עזרה לגבר, אפשר לפרש זאת בכך שעזרה מעידה על עליונות! אדם נזקק אינו יכול לעזור (הוא זקוק לעזרה). רק אדם שנמצא במקום טוב, יכול לעזור לאחרים. עזרה מגיעה מאדם שנמצא למעלה מהאדם לו הוא עוזר.

ומכאן, אנחנו לומדים שאם כל אחד מבני הזוג יכול להכיל, לקבל ואף לאהוב ואולי להעריץ את השונה, את מה שאין בו ויש בבן זוגו- יהווה הדבר את הבסיס לזוגיות חזקה ומעצימה

לקבל משהו שהוא שונה מצורת המחשבה שלנו או מההתנהגות שלנו, זה משהו שהוא הפוך מהטבע שלנו. הנטייה הטבעית היא לבסס את הקשר על מה שדומה ומשותף. אבל כבר בספר בראשית גילו לנו שצורת ההסתכלות שלנו על העולם, היא העבודה האמיתית שיש לעשות בזוגיות והיא זאת שתאפשר לנו זוגיות טובה.

אז לקראת יום האהבה, אנחנו צריכים לזכור שהתאהבנו בבן/ בת הזוג שלנו כי התחברנו לתכונות המוארות שלו/ה ויש לנו מכנה משותף וגם מנוגד שגרם לנו להימשך אחד לשניה.

לאורך הזוגיות, אנחנו נחשפים לתכונות נוספות, מנוגדות, שונות שאולי נעריך פחות… והתכונות המוארות נדחקות לאחור.

אנחנו יכולים ״להתאהב מחדש״ אם רק נזכור שמה שנאיר - הוא מה שיגדל. על ידי בחירה מודעת להאיר את האור שפעם ראינו, ניתן לו שוב מקום.

"מסע התגליות האמיתי אינו לגלות נופים חדשים, אלא לבוא בעיניים חדשות" - מרסל פרוסט.