פרשת המרגלים

כילדה, מאוד אהבתי את הסיפור שנמצא עכשיו בפרשת השבוע- ״שלח לך״ הפרשה עוסקת בכך שמשה שלח 12 מרגלים לארץ כנען על מנת שיבדקו את הארץ לפני שעם ישראל (שיצא ממצרים)- יוכל להיכנס אליה. כשחזרו המרגלים הם הציגו בפני עם ישראל את ארץ כנען כמקום איום ומפחיד עם אנשים ענקיים, עוצמתיים ובלתי מנוצחים. לעומתם, היו שני מרגלים שאמרו שזה לא נכון, וארץ כנען היא ״ארץ זבת חלב ודבש״. אבל עם ישראל נתקף בפחד ובהלה ולא רצו להיכנס לארץ ישראל המובטחת (עונשם היה לנדוד במדבר 40 שנה). כילדה, לא הבנתי למה עם ישראל בחר להאמין למרגלים שראו שחורות ולא למרגלים שראו את התמונה הורודה..? למה בחרו להאמין לדברים שליליים ולא לחיוביים? בשפה האימונית- אני קוראת לקול הזה- ״השומר״ השומר הוא קול פנימי, שצף כשאדם עורך שינוי בחייו. תפקידו לשמור על אזור הנוחות של האדם ולהזהיר אותו מפני מה שהשומר תופס כמסוכן למדי. רוצים להקים עסק? להתחיל זוגיות חדשה? קריירה חדשה? עם השינוי מגיעים השומרים - קולות שמשכנעים לא לשנות. להשאר במקום. איך הם נשמעים? ״הרעיון הזה לסטארט אפ כבר בטוח נבדק" ״לא תמצא עבודה אחרת עם תנאים דומים. עברת את ה- 40" ״מה לך ולהיכרויות באינטרנט? באמת בא לך להעביר ערבים עם עוד גרושים נואשים?" "זה לא בשבילך הלימודים האלה. יש לך הפרעות קשב וריכוז" "כבר ניסית את כל הדיאטות, כלום לא השתנה בך. אין לך כוח רצון! " השומר מגיע עם רפרטואר של טיעונים: אישיים, סטטיסטיים, ערכיים לכאורה, נסמכים על ניסיון. הוא סמכותי. הקול שלו רם. הוא מדבר בסימני קריאה. והוא גורם לנו להרגיש קטנים וחסרי יכולת. והשומר הזה- משכנע ממש! כשמגיע אליי מתאמן עם השומר- אני מתמלאת התרגשות כי השומר מסמן לי שהתחילה תנועה, ששינוי מתחיל להתרחש.. אחרת- השומר לא היה מגיע עם כל התותחים הכבדים. אז איך נפטרים מהשומר המעכב הזה שמספר לנו שצעד לשינוי יביא לחורבנינו? לא נפטרים! מעדכנים אותו! באימון שלנו, נדע לפרש אחרת את מושאי ההתבוננות, נבין למה ״השומר״ הגיע ומה תפקידו, נבין שפרשנות שנתנו לדברים כילדים, כבר לא אקטואליים להיום ובעיקר נשתחרר מכל מיני אמונות מגבילות שגרמו לנו להישאר באיזור הנוחות ולפחד לערוך שינויים בחיינו. רוצים כבר לעשות את השינוי המיוחל? למה אתם מחכים? שיחת טלפון אחת ואתם בחצי הדרך שם.