מתבגרים ומתגברים

לאחרונה, יותר ויותר הורים מודאגים פונים אליי בבקשת עזרה בכל מה שקשור לגיל ההתבגרות..

בגיל ההתבגרות כל חוויה שהמתבגר חווה משפיעה על האופן שבו הוא מעריך את עצמו ועל הדימוי העצמי שלו.

כאשר הנער נוטה באופן קבוע לביטחון עצמי נמוך, אז גם כאשר מדובר בתחום בודד, הוא נוטה להכללה והופך להיות עולם ומלואו עבור המתמודד, מה שעלול לתרום להתפתחות מצוקה נפשית, תחושת נחיתות וחוסר סיפוק.

פגיעה בביטחון העצמי מתחילה בתחושה הלא נוחה שהסביבה שופטת אותנו. מסתבר שהעיסוק שלנו בשיפוטיות מצד אחרים מתחיל, לא תאמינו, בגיל שנה וחודשיים (מחקר חדש יחסית, מ2018) כשההורים מתבוננים בתינוקות שלהם ומגיבים במבטים שונים. בהמשך בגיל הגן ובית הספר היסודי הילדים מתחילים להבין מהו מקומם בחברה, אם הם טובים יותר או פחות מחבריהם, הם עורכים השוואות, מתחרים, שופטים ומתחילים לגבש דימוי עצמי חיובי או שלילי, בהתאם לאיך שהם חשים ומה שהם חווים.

החוויה של בטחון עצמי נמוך יכולה לבוא לידי ביטוי שונה בקרב בני נוער שונים. רבים מהם יתקשו לתפוס מקום בחברה, ירגישו שהם לא מצליחים להשמיע את עצמם ומתקשים להשתלב. חלקם ירגישו שהם מתגמדים ליד אחרים, בעיקר ליד נערים ונערות בני גילם, אותם הם תופסים כמוצלחים יותר, פופולריים יותר או בעלי בטחון עצמי גבוה יותר. חלקם עשויים להפוך למרצים כלפי חבריהם לכיתה או לחוש נדחקים החוצה כלא שייכים. רובם יהיו מוטרדים מאוד ממה אחרים חושבים עליהם, בייחוד חבריהם לכיתה. הם עלולים להתעלם מרצונותיהם החופשיים ולבטל אותם, ולפעול על פי רצונות האחרים. רבים מהם ירבו להעצים את כישלונותיהם ולהקטין את הצלחותיהם וגם לנקוט בדרך של ״נבואה שמגשימה את עצמה״- מראש להניח שניכשל במשימה. למשל: ״אין לי מה ללכת לקניות, שום דבר לא יפה עליי״ ובמצב כזה, אי אפשר באמת למצוא בגדים.

לחוסר הביטחון העצמי עלול להיות מחיר כבד- תחושה של חוסר ערך, מצוקה רגשית, קשיים ביחסים בינאישיים, קשיים ברכישת חברים, התדרדרות בלימודים, דכדוך, חרדה ודיכאון.

יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות להיווצרות חוויה של חוסר ביטחון עצמי. הסיבות יכולות להיות פנימיות או חיצוניות. כך או כך, ידוע כי חוויה של חוסר בטחון בתוך בית הספר עלולה להיות כזו שקשה מאוד לנער או לנערה לצמוח ממנה ללא עזרה.

הסיטואציה החברתית בבית הספר אינה פשוטה. נערים ונערות רבים עסוקים בכמעט מלחמת הישרדות על הפופולריות שלהם, על להיות "מקובלים", על להשתייך לקבוצה חברתית נחשבת. בתוך הלחץ הזה, קשה מאוד לבני הנוער לראות את הייחודיות שלהם, לאמץ אותה ולראות את היופי שבה.

אז איך בונים ביטחון עצמי אצל בני נוער בשיטת הNLP ?

דרך יחסי המטפל-מטופל, האמון והקשר שנרקם בינינו, אנחנו מתחילים להתבונן בחוויות החברתיות של הנער או הנערה וברגשות שעולים מתוכם. בהדרגה מתאפשרות זוויות ראיה נוספות על הסיטואציות החברתיות וחוויות חדשות של עצמם. ככל שהחוויות הופכות ומשתנות לחוויות מיטיבות, שמאפשרות אמונה בכוחות וביכולות העצמיים, שמאפשרות לנער או לנערה לראות את הייחודיות שבהם ולמצוא את הטוב שבה, כך הם מוצאים את עצמם מתחזקים גם אל מול החברה. הם חווים יותר ויותר הצלחות חברתיות, יותר חוויות חיוביות מחזקות, ובאופן טבעי כך גם הביטחון העצמי עולה.

באימון הנער/ה ירכשו דפוסי חשיבה מותאמי מציאות יותר, שיחזקו את תחושת המסוגלות וכן את הדימוי העצמי. בכוחו של האימון להחזיר את הנער/ה לפרופורציות נכונות, וכך, אפילו אם הם באמת חלשים בתחום מסוים, הם לומדים שלא בהכרח צריכה להיות לתחום זה השפעה על שאר תחומי החיים, הם לומדים להפריד בין התחום הבעייתי לבין היבטים אחרים בחייהם. האימון מלמד את הנער/ה לחיות לצד חסרונותיהם ולקבלם בהבנה, עוזר להם להפסיק עם ההלקאה העצמית ולהתמקד בהיבטים בהם הם מרגישים עצמם מוצלחים יותר וכן הופכים אותם לפחות "שבירים" למול כישלונות או ביקורת.