חרדה חברתית היא לא בחירה

בעוד שכולנו יכולים לחשוש או להתרגש מעט לקראת ראיון עבודה/ הצגת מצגת בכיתה או בעבודה/ מפגש עם חברים או דייט, הרי שעבור הסובלים מחרדה חברתית- הסיטואציות האלה הן בלתי אפשריות!

חרדה חברתית היא השכיחה מבין החרדות, אך גם השקופה מביניהן.

כ- 30% מהאוכלוסייה סובלים מקשיים חברתיים ברמות שונות ורובם מייחסים זאת לתכונות אופי מולדות, לביישנות או מופנמות אבל לא כקושי המחייב סיוע או התייחסות מיוחדת. לא מעט שמעתי הורים שאומרים "כשיתבגר זה יעבור" , "אחרי הצבא זה יחלוף" "נוח לו ככה".

אך חרדה חברתית וחרדה בכלל- אינן בחירה! וזה לא חולף מעצמו אם לא מטפלים בזה כמו שצריך. להפך, זה אפילו מחמיר ומעמיק. הדימוי עצמי נפגע מאד והביטחון העצמי נעלם עם הזמן. כלומר אפשר בהחלט לומר שהזמן בעוכרינו במקרה של חרדה חברתית.

להפרעה חברתית קיימים מספר מרכיבים: פיזיולוגיים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים שמתרחשים בזמן או לקראת התמודדות עם סיטואציה חברתית.

המרכיב הפיזיולוגי- דופק מהיר, הסמקה, גמגום, הזעת יתר, צמרמורת, בחילות, סחרחורת, מתח בשרירים, תחושת חנק, קוצר נשימה, גלי חום וקור וכדומה בזמן או שהם לקראת התמודדות עם סיטואציה חברתית.

המרכיב הרגשי: תחושות של עצב, דיכאון, בושה, כעס ועוד.

המרכיב ההתנהגותי: מאופיין בהימנעות מסיטואציות חברתיות שונות, וכן ב"התנהגויות ביטחון" - דפוסי התנהגות שונים המסייעים להרגיש בטוח יותר בתוך הסיטואציה החברתית, כמו היצמדות לשולי החדר במסיבה, עיסוק מוגזם בטלפון, אי-יצירת קשר עין, ישיבה במקום לא בולט וצדדי בכיתה ועוד. התנהגויות אלו מפחיתות חרדה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משמרות ומחזקות את ההפרעה.

המרכיב הקוגניטיבי: הסובלים מהפרעת מחזיקים באמונות ומחשבות שליליות לגבי עצמם והסביבה. אפשר לחלק אותן לשלושה סוגים:

1. אמונות שליליות לגבי העצמי - "אני טיפש", "אף אחד לא אוהב אותי", "משהו לא בסדר איתי".

2. סטנדרטים גבוהים ומוגזמים לגבי סיטואציות חברתיות - "אני חייב להיות שנון ומצחיק", "אסור שיראו אותי מסמיק או מזיע", "שיחה תמיד צריכה לזרום בחופשיות".

3. אמונות לגבי ההשלכות האפשריות של אי-עמידה בסטנדרטים הגבוהים - "אם אסמיק יחשבו שאני מוזר", "אם תהיה שתיקה בשיחה יחשבו שאני טיפש / לא ירצו להמשיך לדבר איתי".

המרכיב הקוגניטיבי הוא המרכיב העיקרי בטיפול בחרדה בשיטת הNLP כי האמונות שלנו למעשה יוצרים עבורנו את "המשקפיים" דרכם אנו מסתכלים על העולם. וברגע שתהיה השפעה על המחשבה, הרי שגם הרגש והתגובה שמושפעים ממנה (מודל אפר"ת) ישתנו בהתאם ובכך, נקטע את הרצף הזה של אמונה- מחשבה- רגש והתנהגות. האימון בשיטת NLP הוא ממוקד וקצר ובכמה מפגשים- כבר אפשר לעשות מהפך! המפגשים יתמקדו בזיהוי האמונות המגבילות, מציאת אמונות יסוד שליליות והבחנה בדפוסי מחשבה קבועים העולים בכל סיטואציה חברתית. לאחר מכן, נוכל להטיל ספק באמונות ודפוסי המחשבה ובו זמנית- לפתח אמונה אלטרנטיבית, מאוזנת ומקדמת.

בא לכם לשמוע יותר?

מזמינה אתכם ליצור עימי קשר וכבר לקטוע את מעגל האמונות שמשבש לכם את החיים.